יום ראשון, 14 בינואר 2018

ירוק, שקט ומזמין, נחל עמוד ביום שמש חורפי, עם טחנות קמח ומבטשות משמאל ומימין.

אסכולות, בצידי הדרך, 2017-18, טיול 3, נחל עמוד עליון, מדריך חנן אזולאי


פנה הגשם, חלף הלך לו... נו, רק בינתיים, סך הכל זה ינואר ונקווה שעוד ירדו גשמים השנה...  עכ"פ מזג האויר היום הוא לצידנו, אמנם שעות הבוקר קצת אפרוריות ומעורפלות, אך זה חולף עד מהרה והשמש מציצה בין העננים עם הגיענו לחניון לילה "עיקול מירון", כך שמו במפה. 


עוד קודם לכן באוטובוס בדרכנו לכאן מחניית הבוקר בצומת אלונים, אנו שומעים מפיו של חנן אזולאי מדריכנו להיום, מעט דברי תורה בדבר חורשות האלונים הניצבות משני צידי הכביש, פריחת החורף-אביב הממשמשת ובאה, שתחילתה בכלניות, שכאן עתידות הן להופיע בשלל צבעי סגול-לבן-אדום, שלא כבדרום ששם שולט האדום בלבד, ענייני המוביל הארצי שאנו חולפים ליד תעלתו הפתוחה ועתה נשקלת האפשרות להפוך את מגמת הזרימה שלו : במקום לשאוב  את מי הכינרת ולהזרימם דרומה, להזרים אליה מים מותפלים ע"מ להצילה מהידלדלות, ועוד.



כאמור, מתארגנים להליכה בחניון האמור למרגלות הר מירון, מעט דברי פתיחה על התוואי שבו נלך ועל מה שצפוי בו. 
מתחילים לגלוש אל אפיקו של נחל מירון כשמגמת פנינו מערבה ואחר כך דרומה,  עצירה ראשונה במורד הדרך מלווה בהסברים על טחנות הקמח הפזורות לאורכם של הנחלים עמוד ומירון, ועל הפונקציות החברתיות שהן מילאו בנוסף על טחינת הקמח, על המבטשות ששימשו בתהליך עיבוד הצמר, בהשתמשן, כאחיותיהן טחנות הקמח, בכוח המים הזורמים במורד הנחלים כדי להכות בפטישים כבדים על אריגי הצמר ובכך למנוע את התכווצותם. כל זאת קרה במאה ה-16 בעת שהתפתחה בצפת תעשיית טקסטיל שבה עסקו רבים ממגורשי ספרד שהגיעו לעיר ולסביבתה.



ממשיכים לגלוש במורד נחל מירון ופוגשים כלניות ראשונות, ולטאה זריזה (בד"כ, לא היום...) שנאמר עליה שבימי החורף היא נכנסת למעין תרדמה, או חילוף חומרים נמוך, כאותם דובים הישנים את שנת החורף שלהם. לא ידוע על קשר משפחתי בין שני המינים.

בענייני בוטניקה מרחיב חנן ומשווה בין עולם האבקת הפרחים לבין עולם העסקים : יחסי הגומלין בין ה"ספקים"- הפרחים, לבין ה"צרכנים"- החרקים וסוכני ההאבקה האחרים, כשכולם נהנים משיתוף האינטרסים.




ממשיכים באפיקו של נחל מירון ואחר מטפסים דרומה אל מחוץ לאפיק בואך חניון כפר שמאי-נחל עמוד, שם מהווה קווצת נוצות תרנגולת עילה הולמת להיכנס לנושא הקשר שבין השלכת עופות מתים לערימות זבל לבין התרבות התנים ותפוצת מחלת הכלבת שמתגברת כתוצאה מהתרבות זאת. 




 
לאחר עצירה קצרה בחניון למנהלות חיוניות ולפינוי פצועים, גולשים לכיוון נחל עמוד כשבדרך עוברים את משטרת עין-א-תינה שהוקמה בזמן המרד הערבי (1936-39) ע"מ לשמור על תחנת השאיבה שנמצאת במעיין שמתחתיה.




מהמשטרה אנו גולשים שוב אל אפיקו של נחל מירון ואל תחנת השאיבה האמורה בעין יקים. משם דרום מזרחה ולמפגש הנחלים מירון ועמוד, ודרומה באפיקו של נחל עמוד, על הצמחיה הענפה שבו, המים הזורמים בחלקו, גשרי האבן העתיקים והמקושתים ואלה החדשים העשויים עץ, טחנות הקמח הפזורות משני צידי הנחל, והכל בשקט ובירוק משובב עין ונפש.








ממשיכים דרומה באפיק נחל עמוד עד לבריכות שכווי, שם עוצרים כדי לסעוד את נפשנו, גם שם נוכחת טחנת קמח מרשימה ורבת קשתות ואפילו את גלגל הכפות שהופך את זרם המים לכוח מכני, ניתן לראות בתחתיתה.


גלגל הכפות עוד כאן מסתבר


ממשיכים דרומה באפיק הנחל המאתגר, לעיתים בירידות ארוכות ומתישות ולעיתים בטיפוס על דופן מצוקית או דילוג על בולדר כזה או אחר.















בסופו של דבר מגיעים אל מחוז החפץ שהרי הוא האוטובוס המיוחל הממתין לנו בחניון נחל עמוד תחתון, מזרחית לצומת נחל עמוד הידוע גם בכינויו צומת קדרים, עם תמים אבו שוקרי הנהג ושאר זריזים שהגיעו ראשונים.



המתנה של שעה וחצי בקירוב ל"זנב" שאינו מורגל בטיולים כגון אלה, מכניסה אותנו לחושך, אבל בסופו של דבר, כולם מתכנסים ומפליגים הביתה.


תודה לחנן על ההדרכה, לאיתן המלווה המתמיד, למקס החובש, לאבו שוקרי הנהג, ולכם שהייתם חברה נעימה כדרככם.

התמונות שצילמתי נמצאות כאן וכאן,

אנימציית המסלול של איתן נמצאת כאן. תודה איתן ! (הוא היה עסוק במינהלות של פינוי פצועים וליווי זנבות, ולא הספיק לצלם...)

להתראות בטיולים הבאים,


אבי


אין תגובות:

פרסום תגובה